פסק-דין בתיק ע"א 44501-09-11

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט גד ארנברג), אשר חייב את המשיבה  לשלם למערערת סכום של 5,000 ש"ח וכן את הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח.

בית המשפט קבע, כי, מחד, התנהלות המשיבה לא הייתה כדין, אך, מאידך, קבע, כי לא ניתן לטעון שמדובר בהתעמרות מכוונת מצד המשיבה.

לטענת המערערת, ביום 2.5.05 קבע בית הדין לעבודה, כי על המשיבה לשלם לה דמי לידה ואולם, למרות זאת, לא שילמה המשיבה את דמי הלידה והם שולמו רק לאחר פניות רבות של המערערת, לרבות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ולפרקליטות.

אין מחלוקת, כי בסופו של יום, שילמה המשיבה למערערת סך של 1,874  ש"ח ביום 18.1.07 וסכום נוסף של 1,584 ש"ח ביום 10.4.08 (סכומי קרן בלבד).

המערערת תבעה בגין כך סכום של 70,000 ש"ח המבוסס על התעמרות בה בסך של 30,000 ש"ח, פיצוי בגין אובדן זמנו של בעלה - עו"ד אדד - בסך 40,000 ש"ח וכן הוצאות וזמנה של המערערת עצמה לפי 100 שעות X 30 ש"ח לשעה.

בדיון בפני הודיעו הצדדים, כי הם מסכימים שבית המשפט יתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

כידוע, בבוא בית המשפט לפסוק בעניין שלפניו בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אין עליו לנמק את הפסק (ע"א 757/88, ברמן נ' איילון חב' לביטוח בע"מ- לא פורסם וכן ע"א 448/94 של בית המשפט המחוזי בירושלים באדר נ' דבר מיום 9.4.95- לא פורסם).

בבית המשפט העליון נפסק, כי סעיף 79א' אינו מונע את בית המשפט להחליט לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, וכי סעיף 79א' לחוק יוצר הסדר שתחולתו משתרעת על כל סוגי הסכסוכים המובאים בפני הערכאות ועל כל רכיבי ההכרעה בסכסוכים אלה, לרבות קביעת אחריות, אשם תורם, חלוקת אחריות ועוד.

הצדדים המפקידים הכרעות אלה בידי בית המשפט, על מנת שיפסוק בהן על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם, בין בערכאה ראשונה ובין בערכאת ערעור ולצמצם את האפשרות להמשך ההתדיינות ביניהם במסגרת הדיון בערכאות ערעור (ע"א 1639/97, אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרס סנטה, פ"ד נג(1) 337. ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל ואח' פסק דין מיום 14.2.96 (לא פורסם). רע"א 5569/97 אליאס עובדיה ואח' נ' רם בן שמחון ואח', תקדין עליון כרך 97(4), תשנ"ז/תשנ"ח - 1997 עמ' 268. רע"א 6756/96 זוננשוילי יצחק נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ, תקדין עליון, כרך 97 (4) תשנ"ז/תשנ"ח - 1997 עמ' 622).

יצויין כי במקרה דנן, הצדדים גם  לא ביקשו שאנמק את פסק הדין.

בדיון בפני שב וטען ב"כ המערערת, כי מדובר בהתעמרות וב"כ המשיב הסכים, כי מדובר "בטעות".

יאמר מיד, למשיבה לא היה שיקול דעת כלשהו, שלא לקיים את פסק הדין של בית הדין לעבודה וחובה הייתה עליה לקיים את פסק הדין בלא להעלות טענות מטענות שונות.

העובדה היא, כי רק לאחר התערבותו של משרד מבקר המדינה, "נאותה" המשיבה למלא אחר פסק הדין וגם כאן, לא יצאה ידי חובתה כיאות ורק לאחר פנייה נוספת של המערערת לבקר המדינה, השלימה המשיבה את סכום הקרן בלבד וכל זאת באיחור של כשלוש שנים מיום מתן פסק הדין.

בנסיבות אלה, ועל פי הסמכות שניתנה לי על ידי הצדדים לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אני מקבל את הערעור באופן חלקי ומחייב את המשיבה לשלם למערערת סכום נוסף בסך 7,500 ש"ח.

אין צו להוצאות.

הפיקדון שהופקד יוחזר למערערת.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בפקס ובדואר .

ניתן היום,  ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: